ארז נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעת להורות על מתן עיון בתיק הגירושין של התובעת והמנוח חיים ארז ז"ל (להלן: "תיק הגירושין").

2.כמו כן מבקשת הנתבעת להורות על דחיית מועד הגשת תצהירים מטעמה ב-30 יום לאחר העיון בתיק הגירושין ובהתאמה לדחות את מועד הדיון הקבוע ליום 25/10/11 לשמיעת הראיות בתיק.

3.לטענת הנתבעת, תיק הגירושין רלבנטי להבהרת יריעת המחלוקת בין הצדדים בתיק וזאת לאור העובדה כי טענתה של התובעת ולפיה חזרה להתגורר עם המנוח, עומדת בסתירה למידע המצוי ברשותה ולפיו מערכת הנישואין בין התובעת והמנוח הסתיימה לאחר עשרות שנות סבל וחלוקה מלאה של הרכוש.

4.התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי תיק הגירושין אינו קשור כלל וכלל למחלוקת בין הצדדים וככל שיש רלבנטיות שכזו, הרי משהמציאה את הסכם הגירושין לנתבעת, עמדה בדרישותיה של הנתבעת.

5.עוד טוענת התובעת, כי הנתבעת לא פירטה נימוקים התומכים בבקשתה וממלא לא הבהירה את הרלבנטיות של תיק הגירושין.

6.התובעת הודיעה בתגובתה כי הינה מתנגדת לבקשתה של הנתבעת לדחיית מועד הגשת תצהיריה שכן לטענתה אין כל קשר בין הבקשה לקבל לעיון את תיק הגירושין לבין הגשת התצהירים.

דיון והכרעה

המצב המשפטי:

7.הוראות תקנה 46 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי-דין) התשנ"ב – 1991 קובעות כי: -

"(א)בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל-דין, אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.ב

...ו

(ג)בהחליטו בבקשה כאמור בתקנה משנה (א) או (ב), ישקול בית-הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל-דין, למסור פרטים או להורדות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".נ

תקנה 46 הנ"ל, היא מקור סמכותי ליתן צו למתן פרטים נוספים ולגילוי או לעיון במסמכים על מנת לאפשר דיון יעיל.ב

8.השיקול המרכזי במתן צו לגילוי מסמכים הינו שאלת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, כאשר יש בגילוי, כדי לסייע לדיון יעיל או לחסכון בהוצאות. צו לגילוי מסמכים לא ינתן מקום בו יש בכך משום הכבדה קשה על צד לדיון. במקרה כזה, יאזן בית הדין בין נחיצותם של המסמכים לסייע בגילוי האמת לבין הנטל אשר הגילוי ומתן זכות עיון, יטילו על הצד שכנגד. מדיניותו של בית הדין לעבודה היא להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת ולאפשר בירור יעיל של הפלוגתאות, תוך שמירה על איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים. בית הדין יזהר שלא לפגוע בפרטיותם של עובדים אחרים, אגב היענות לבקשה לגילוי מסמכים של עובד כנגד מעבידו.ו

9.במסגרת בחינת האינטרסים של הצדדים, על בית-הדין לאזן בין הצורך בגילוי האמת מחד, לבין ההכבדה אשר היענות לבקשה תטיל על המשיבים, אגב בדיקת הרלוונטיות של הפרטים והמסמכים המבוקשים (ע"א 3576/94 השקמה הוצאה לאור נ' רום, פ"ד מח (4) 388).נ

הכלל הוא, כי אין נותנים צו כללי ורחב המחייב צד למתן עיון במסמכים ללא פירוט, אשר אין בית הדין יודע מה היקפו של הצו שיינתן ומה הרלוונטיות של אותם מסמכים (ראה: דב"ע נ"א / 160-3 בנק הפועלים נ' אליהו מרגלית, פד"ע כ"ג, 384).ב

10.בעניין הגדרת הרלבנטיות של המסמכים לצורך גילוי מסמכים נפסק כי:

"...הרלבנטיות של מסמך לענין גילוי רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלבנטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים.ו

מסמך שיש בו כדי לסייע לקו החקירה הוא רלבנטי. לעומת זאת מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענינו של בעל דין אין לגלותו..."